1. |
אהבה הולכת ובאה
04:10
|
|||
הימים שאבדו, ברדיפה אחרי רוח
בבקשם נשיקה, ברצותם גם עוד מאה
יום אחד, בהם את תיזכרי
אהבה שבורחת, אליי תחזרי
יום אחד, בהם את תיזכרי
אהבה שבורחת, אליי תחזרי
ואת, יש לך צבע אחר בעיניים,
אותן המילים ממשיכה עוד לומר לי
תוך חודש, תוך שנה, גם את תשכחי
אהבה שבאה, מפניי תברחי
תוך חודש, תוך שנה, גם את תשכחי
אהבה שבאה, מפניי תברחי
באה משמש או מחוף שקפא
אבדה בנובמבר או עם רוח הקיץ
תמיד אהבתיך, אף פעם לא אהבתי אותך
אהבה שבאה, את הולכת סתם כך
תמיד אהבתיך, אף פעם לא אהבתי אותך
אהבה שבאה, את הולכת סתם כך
|
||||
2. |
העיר העתיקה
03:18
|
|||
בסמטאות אותן השמש של האל כלל לא מחממת
כי היא כל היום נמצאת ברחובות של שכונה אחרת
ילדה קטנה שרה שיר ישן, שפרוצה זִמרה לה
"כל מה שאתה לא יודע עוד תלמד בין זרועותיי הלילה"
ואם בגיל כזה צעיר, חסרה לה עוד יכולת
עם הניסיון תגיע מומחיות וגם טיפת סיבולת
איפה הם עכשיו, הזמנים ההם, של יונה הנביא
כשבעלת מקצוע עם תחושת שליחות הייתה דבר מאוד טבעי
רגל פה ורגל שם, מחוקים מעראק
ארבעה זקנים סביב אותו שולחן, ותמיד ביחד
שם תמצא אותם, קיץ וגם חורף, כל עונה חולפת
מקללים את מזג האוויר, את הנשים וגם ת'כנסת
הם מחפשים אותה, את הנחמה, בתוך תוכה של כוס
כדי לשכוח מי נדפק תמיד, כדי שלא לכעוס
כשהעראק הוא מספיק חזק, יש שמחה בעצב
צל חיוך קטן, על פני השתיין, והוא בדרך אל הקבר
הי מורה זקן, מה אתה מחפש ליד זה הבית
אולי את היחידה שתלמד אותך שיעור אחד או שניים
את זו שבימים תקרא לה בזלזול שרמוטה או פרחה
היא אותה אחת שבלילות תקבע את המחיר של תשוקותיך
תחפש אותה, אליה תתחנן, כמו תלמיד בעונש
תקום בבוקר מרוקן תדחה הכל לעשירי בחודש
כשהזמן יבוא, תרוץ ותבזבז חצי מהפנסיה
רק מאתיים לירה כדי לשמוע ש"אתה גדול ואין עליך"
אם בין הרציפים הישנים, תלך לאט באומץ
באוויר כבד ולח, ריחות דגים וחומץ
שם תמצא אותנו, גנבים, רוצחים וטיפוס מוזר
שבזיל הזול, לגמד אחד, את אמא'שלו מכר
אם תשפוט אותם, אם בהם תביט, כמו איזה צפונבוני
אז תדון אותם למאסר עולם ישר מתוך העוני
אך אם תבין ליבם, אם לא מלמעלה תחפש אותם
הם רק בני-אדם, לא קדושים אמנם, הם הדפוקים של העולם
|
||||
3. |
||||
גבר הגון, גבר די רומנטי
טרה לה לה לה לה לה לה לרו
הוא התאהב נואשות
באחת שנולדה בלי רגשות
אמרה לו מחר תביא איתך
טרה לה לה לה לה לה לה לרו
אמרה לו מחר תביא איתך
לכלבים שלי את לב אימך
מיד הלך ואת אמו רצח
טרה לה לה לה לה לה לה לרו
מהחזה את ליבה תלש
לאהובתו חזר נרגש
לא די בלב, לא די בלב
טרה לה לה לה לה לה לרו
לא הספיק זה הכאב
רצתה עוד הוכחה שהוא אוהב
אמרה לו מתוק אם אותי תרצה
טרה לה לה לה לה לה לה לרו
אמרה לו מתוק אם אותי תרצה
תחתוך את הורידים עד שהדם יצא
ורידים חתך וגם בשר
טרה לה לה לה לה לה לרו
וכשהדם שלו ניגר
כמו מטורף, אליה הוא חזר
אמרה כשצחקה במלוא גרון
טרה לה לה לה טרה לה לה לרו
אמרה כשצחקה במלוא גרון
המוות המבחן האחרון
בזמן שדמו עוד מטפטף
היהירות, קרה, חוגגת
צבע הדם כבר התחלף
גבר מת מאהבה עיוורת
בחוץ הרוח נעימה כעת
טרה לה לה לה לה לה לרו
אבל מדעתה היא יוצאת
כשרואה אותו מבסוט ומת
מבסוט ומת ומאוהב
לה כלום לא נשאר עכשיו
בלי אהבה, בלי אף אחד
רק דם קרוש על פרק כף היד
|
||||
4. |
איש מכמורת
02:29
|
|||
בצל של שמש מאוחרת
התנמנם לו איש מכמורת
תלם על פניו פתוח
כמו איזה מין חיוך מרוח
רוצח אל החוף נקלע
עיניו קרועות מבהלה
כמו עיני פעוט גדולות
בן נשקפות הרפתקאות
לחם דרש מן הזקן
"אני רעב וזמן לי אין"
ביקש אז יין האורח
"אני צמא וגם רוצח"
הזקן פקח עיניים
בצע הלחם, מזג היין
מבטו כלל לא הסב
מאיש צמא וגם רעב
היה זה להט של הרגע
ורוח בא לפתע
מול העיניים שמש אור
איש מכמורת מאחור
איש מכמורת מאחור
וכואב מאוד לזכור
מתחרט על זמן אחר
ועל משחק בצל חצר
על סוס הגיעו שני שוטרים
ירדו למזח חמושים
מהזקן ביקשו תשובה
אם עבר רוצח בסביבה
בצל של שמש מאוחרת
התנמנם לו איש מכמורת
תלם על פניו פתוח
כמו איזה מין חיוך מרוח
|
||||
5. |
||||
אם תגיע מלחמה, קווה קווה דלה אומה
אם תגיע מלחמה, קווה קווה דלה קווה
בים, באדמה, קווה קווה דלה אומה
בים, באדמה, מי יושיט עזרה?
יושיט עזרה חייל שללחום לא אוהב
יושיט עזרה חייל שלקרב יסרב
מלחמה פרצה קווה קווה דלה אומה
מלחמה פרצה, ממי הישועה?
רק אלוהים יושיע, קווה קווה דלה אומה
רק אלוהים יושיע, הוא יושיט עזרה
אך אלוהים ברח, לאן איש לא יידע
אלוהים הלך, מתי ישוב חזרה?
האווירון למעלה, קווה קווה דלה אומה
האווירון למעלה, קווה קווה דלה קווה
אם יטיל פצצה, קווה קווה דלה אומה
אם יטיל פצצה, מי יושיט עזרה?
יושיט עזרה טייס שעלינו ישמור
יושיט עזרה טייס שלא ילחץ על כפתור
הפצצה נפלה, קווה קווה דלה אומה
הפצצה נפלה, מי חטף אותה?
אותה כולם חוטפים, קווה קווה דלה אומה מכוערים, יפים, קווה קווה דלה קווה
גדולים או קטנטנים, אותנו היא תשמיד
טיפשים או חכמים את כולנו תכחיד
יש המון מכתשים, קווה קווה דלה אומה
יש המון מכתשים, מי יסתום אותם?
כבר אי אפשר לשחק בקווה קווה דלה אומה
כבר אי אפשר ל'שחק בקווה קווה דלה קווה
אתם, כדי לשחק, תתרחקו טיפה
לכו לשחק היכן שאין מלחמה
המלחמה בכל מקום, קווה קווה דלה אומה
האדמה בוכה, מי לה יביא נחמה?
נחשוב על אנשים, על חיות ופרחים
היערות והעונות במאה צבעים
לא נשארו פרחים, חיות או אנשים
לא נותר דבר ורק אנחנו חיים
האדמה שלנו, קווה קווה דלה אומה
במעגל נחוגה, קווה קווה דלה קווה
האדמה שלנו, קווה קווה דלה אומה
בוא נשחק מלחמה, קווה קווה דלה קווה
|
||||
6. |
דרך אין ישר
04:40
|
|||
במצעד צבאי הומה
ירק לתוך עיניו של תם
וכשהוא שאל “מדוע”
הוא השיב לו ש”זה כלום
ועכשיו הגיע זמני לנוע”
והתמים בעקבותיו
לא חמוש, בא אחריו
בדרכו שאין ישר בה
בסמטה בתחנה
שדד יומית מנסיכה
וכששאלה "כיצד"
השיב לה "אולי בכלל
עדיף כמו קודם
אולי הגיע זמני לנוע"
והנסיכה בעקבותיו
בייסוריה, אחריו
בדרכו שאין ישר בה
בלילה בלי ירח
כוכב הסתיר מן הטייס
וכשהמטוס נפל
אמר: "האשמה במי שמת
ובכל מקרה כדאי שאנוע"
והטייס בעקבותיו
בלי כוכב, בא אחריו
בדרכו שאין ישר בה
לבן שמונה עשרה שיכור
מזג לו שישתה עוד קצת
וכשזה הביט עליו
הוא אמר "חבר,
בוא נתערב שתגיד
שעכשיו זמני לנוע"
והשיכור הבין דבריו
בלי מילה, בעקבותיו
בדרכו שאין ישר בה
במשפט על אהבה
כל מושבע נישק בפה
וכשהביטו נבוכים
ענה "עכשיו
זה נורמלי,
עכשיו זה מוטב,
עכשיו זה ברור, ברור, ברור
שאני אנוע"
המושבעים כבר אחריו,
בפה פעור, בעקבותיו
בדרכו שאין ישר בה
בדרכו שאין ישר בה
וכשנעלם כליל
למי שאמר "היה זה רע"
למי שאמר "היה זה טוב"
דרש "לא כדאי שתבואו איתי
לאן שלא אנוע,
אך אהבה יש קצת לכל
ולכולם יש אהבה
בדרך שאין ישר בה
בדרך שאין ישר בה"
|
||||
7. |
שושנה שפתיים
03:49
|
|||
הם קראו לה שושנה-שפתיים
הייתה היא אוהבת, מאוד אוהבת
קראו לה שושנה-שפתיים
היא אהבה מעל הכל
רק הגיעה ברכבת
לתחנה שבכפר סבא
כולם מיד קלטו
זאת לא חוזרת בתשובה
יש אהבה משעמום
יש שבוחרים בה כמקצוע
שושנה-שפתיים לא שם ולא כאן
היא אהבה כדי לשמוח
אך מעטות הפעמים
שהתשוקה בן מספקת
אם לא בדקת שלאהוב
יש לב פנוי, או יש אישה
ובכל יום שעובר
שושנה-שפתיים מושכת אש
מכיוון החתולות,
מהן שמנת היא סחבה
אך נשות הכפר פשוטות הן
לא בדיוק אנציקלופדיה
יש גבול ליעילות
של עלבונות כאסטרטגיה
ידוע שיועץ טוב
מרגיש חכם כמו קוהלת
כי יועץ טוב באמת
לא ניסה ולא טעה
כך רווקה זקנה בכפר
בלי ילדים וגם בלי חשק
התנדבה למשימה
של מתן עצה טובה
את המקורננות אספה
ובמילים חדות דרשה
ש"אהבה אסור לגנוב,
רק עונש יחזיר הסדר הטוב"
הן צעדו לרב-פקד
והלשינו בלי בושה
"לכלבה יותר קליינטים
מלמשביר לצרכן"
באו ארבעה שוטרים
במדים מדוגמים
באו ארבעה שוטרים
במדים ואקדחים
לב רגיש אינו תכונה
שנפוצה אצל שוטרים
אך אותה אל הרכבת
הם מלווים וגם דומעים
בתחנה חיכו כולם
גם הקברן, גם רב-פקד
עם עיניים אדומות
ועם כובעם מורד
לברך את זאת שלרגע,
ומבלי לדרוש דבר
לברך את זאת שלרגע,
הביאה אהבה לכפר
היה שם שלט שחור
ועליו כיתוב לבן
"להתראות, שושנה-שפתיים
האביב עוזב איתך"
חדשות מסקרנות
לא צריכות את העיתון
כמו חץ מקשת הן עפות
ומגיעות לכל מקום
בתחנה שאחריה
הקהל כבר משתגע
בנשיקות וגם פרחים,
תור לשעה הם מבקשים
גם הרב לא מטיל דופי,
בין חופה ל”הגומל”
דורש הוא את קרבת היופי
כשעל הדוכן הוא מתפלל
התורה בארון בית הכנסת
שושנה-שפתיים לא רחוק
כל כפר סבא מתרגשת
אהבה של קודש, אהבה של חול
|
||||
8. |
שופט
03:12
|
|||
מה זה אומר להיות בגובה של מטר וחצי
ומשם לספוג בדיחות ומבטים
או את סקרנותה של נערה כה מחוצפת
ניגשת לברר בחוסר נימוסים
אם זה נכון מה שכולם אומרים על ננסים:
שהם מצוידים במידה שלא כל יום רואים
בין המידות הטובות עליהן לא מדברים
שנים, חודשים, שבועות, וגם דקות אם רק סופרים
עצוב לגלות שיש מבוגרים כל-כך קטנים
לשון הרע עקבית, מצליפה היא על התוף
עד שכולם אומרים שגמד הוא נבלה בלי סוף
בגלל שליבו קרוב מדי לחור התחת שלו
לילות ללא שינה, באורה של הטינה
נוטר ומתכונן למבחנים של הלשכה
כדי להתקדם, בין ספסלים, עוטה גלימות
ולפתוח דלת לשררה ולמשרות
סוף סוף שופט אני, פוסק על הארץ בין רע לטוב
והקומה שלי, כבר לא משביתה שמחות.
את אלה שעל הדוכן קראו לי "כבודו"
לשלוח לתליין היה דבר כה מתגמל
עד שהגיע תורי לכרוע ברך, מתפלל
מבלי שאכיר בכלל בשיעור קומת האל
|
||||
9. |
(La Grande Transizione)
00:40
|
|||
10. |
||||
מה שאין לי זה צווארון לבן
מה שאין לי זה סוד סגור בבנק
מה שאין לי זה רובה אחד או שניים
כדי לתפוס קצת שמש, לכבוש חלקת שמיים
מה שאין לי זה איך מן הדין לברוח
מה שאין לי זה, הספקתי כבר לשכוח
מה שאין לי זה מילה שלך או שתיים
כדי לכבוש ת'שמש, לתפוס חלקת שמיים
מה שאין לי זה שעון שרץ מהר
אגיע לפניכם וגם רחוק יותר
מה שאין לי זה סוסיתא פיברגלאסטית
תחזיר אותי ישר לחור ממנו באתי
מה שאין לי זה חיוך לבן שיניים
מה שאין לי זה עסקית של צהריים
מה שאין לי זה וילה עם טראסה
בשביל להתנתק מרגעים של באסה
מה שאין לי זה יד שיד רוחצת
מה שאין לי זה מי שיפתח לי דלת
מה שאין לי זה ת'גב שלך
כי אז גם אין לי איך לדפוק אותך סתם ככה
מה שאין לי זה צווארון לבן
מה שאין לי זה סוד סגור בבנק
מה שאין לי זה רובה אחד או שניים
כדי לתפוס קצת שמש, לכבוש חלקת שמיים
|
||||
11. |
הבלדה על משה
03:15
|
|||
כשהם פתחו את התא
היה זה כבר סוף מעשה
שם עם צוואר בתוך חבל
קר התנודד לו משה
שוב ושוב אזכר לי
עם כל קריאת תרנגול
באותו לילה בכלא
משה תלה את עצמו
הלילה משה
תלה את עצמו מפני ש-
בלעדייך עשרים שנה בכלא לו זה קשה
ידעתי, משה
ביקש הוא למות כדי ש-
לעד תזכרי כמה רגש היה לו
רק עבורך
בגלל שמשה
לא השאיר לך מכתב, זה קשה,
אבל זה ברור, את יודעת,
הוא עשה זאת למענך
עשרים שנה בבית סוהר
בית המשפט כך החליט
כי בוקר אחד הוא הרג את
מי שבא לגנוב לו את שמרית
כך נגזר ריקבון של
עשרים שנות חשכה
אך כעת את עצמו הוא תלה ו-
את השער פתחו לרווחה
בחושך משה
לך הוא כבר לא יספר
שהלך כי אהב רק אותך
ורצח הוא רק בשבילך
מחר בחמש,
יושלך לחלקה עזובה
מחוץ לגדר, בלי שבעה, מתאבדים
לא זוכים לחמלה
מחר, כן, משה
ישכב תחת האדמה
ומישהו יתקע שם קרטון עם שם ומועד הפטירה
|
Roy Rieck | רועי ריק Israel
Singer / Songwriter / Video / Editor / Director / Scribbler / Harmonica / Player / Low / Cost / High / Hopes
contact:
Royrieck@gmail.com
Streaming and Download help
If you like בדרכו שאין ישר בה - רועי ריק שר פבריציו דה-אנדרה, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp